הצגת הנחשול מבוססת על סיפור אמיתי ומספרת על ניסוי שערך מורה להיסטוריה על
תלמידיו בו הוא ניסה לתת להם תשובה לשאלתם. המורה לא מצא דרך
לענות על שאלת תלמידיו ולכן, ערך פעילות ממשית, הדגמה שתיתן את ההסבר הטוב ביותר לתמיכת הגרמנים בעליית השלטון הנאצי.
במהלך הניסוי הוקמה תנועה שנקראת "הנחשול" שבה היו חוקים וגבולות
ברורים בנושא אחדות, משמעת ופעולה. כל מי שהתנגד לחוקי הקבוצה או שרצה להעביר עליה
ביקורת נפגע בצורה פיזית או נפשית. ל"נחשול" היה לבוש אחיד, סמל וססמה
ובכך הם דימו את עצמם לשלטון הנאצי בגרמניה – הם הלכו כעיוורים אחר הקבוצה.
כשהמורה החליט לסיים את הניסוי הוא פתח את עיני התלמידים להשפעה השלילית שיש לכוחה
של קבוצה. בעקבות הניסוי התלמידים הבינו את עליית הנאצים לשלטון משום שכמו שאנשים
עמדו בצד ולא עצרו את ה"נחשול", כך הגרמנים עמדו בצד כששלטון הנאצים
עלה.
ההצגה "הנחשול" גרמה לתלמידי השכבה להבין את כוחה של קבוצה גם במובן שלילי וגם
במובן חיובי, ללמוד על מנהיגות ועל לחץ חברתי.
